Mycobacterium spp. זיהומים בסביבות מים מתוקים, מים מלוחים ומליחים משפיעים על דגי סנפיר על ידי גרימת מחלה כרונית, מתקדמת ואיטית. Mycobacterium משפיע על מגוון רחב מאוד של מינים. בס ים, דניס ובס היברידי מפוספס מעורבים לעתים קרובות. הסימנים הקליניים בדגים כוללים ירידה במשקל, שטפי דם חיצוניים, כיבים שטחיים, בטן נפוחה, אובדן תיאבון, שחיקת סנפירים, צבע חריג, עיוותים בעין קופצת ובעמוד השדרה. עם זאת, דגים נגועים עלולים למות ללא כל תסמינים חיצוניים.
Mycobacterium יכול להדביק עור אנושי באמצעות חתכים או שריטות. מכאן שזו מחלה זואונוטית שיכולה לעבור ממין בעלי חיים לבני אדם. התסמין השכיח ביותר הוא גוש המתפתח באיטיות (גבשושית מוגבהת) במקום בו החיידקים נכנסו לגוף. נפיחות ובצקת הם ממצאים שכיחים כאשר קיים זיהום על הידיים. לעתים קרובות, הגוש מורגש על היד או הזרוע העליונה. מאוחר יותר הגוש יכול להפוך לפצע מתרחב (אולקוס). נפיחות של בלוטות לימפה סמוכות מתרחשת. זיהום זה יכול לערב גם את המפרקים והעצמות.
במהלך השנים האחרונות דווחו למשרד הבריאות בישראל מקרים רבים של זיהומי Mycobacterium עוריים. עלייה זו עשויה לנבוע מהגברת המודעות הציבורית, שיפור יכולות האבחון והפצת הגורם הגורם למחלה למינים חדשים כגון דגי נוי. בישראל קיים עיכוב משמעותי בין ההצגה הקלינית הראשונית לאבחנה הסופית של Mycobacterium Infection. עיכוב זה צפוי להיות ארוך בהרבה בקרב עובדי חוות ומפעלי עיבוד ים תיכוניים שאין להם גישה קבועה לשירותי אבחון דרמטולוגיים מיוחדים.
גורם הסיכון העיקרי שקשר את רוב החולים עם דלקות עור חיוביות היה תרבית דגי נוי, בין אם כחובבים או כמגדלי דגי נוי מקצועיים. חולים אחרים עם דלקות עור חיוביות נקשרו לדגי מאכל, בעיקר בשל עיסוקים הקשורים לדירוג ואריזה של דגים נגועים. כל המקרים שתועדו בישראל היו בעלי יכולת חיסונית והצריכו טיפול אנטיביוטי מערכתי ארוך טווח. ברוב המקרים נדרשו יותר מתרופה אנטיביוטית אחת. מספר מקרים דרשו התערבות כירורגית.
יש כנראה מקרים רבים שלא דווחו של זיהומי Mycobacterium עוריים בקרב עובדי תעשיית החקלאות הימית.
הצוות המקצועי של פיברו אקווה בישראל, יוון ובטורקיה מדווח על עלייה מתמדת בשיעור התקריות של Mycobacterium spp. זיהומים במתקני גידול דגי מאכל ונוי כאחד.
Hebrew 
Spanish 
Portuguese 
Chinese 
French 
German 
Indonesian